כבני אדם, אנו מודעים היטב לסיכונים הכרוכים בסרטן השד, אך לא מדברים לעתים קרובות על גידולי עטין, המקבילים לסרטן השד בבני אדם, אצל חתולות. אולי תופתעו לשמוע שגידולי עטין בחתולות הם הגידולים הממאירים השלישים בשכיחותם בקרב חתולים, אחרי לימפומה וסרטן העור.
גידולי עטין בחתולות הם לרוב ממאירים, כלומר הם עלולים להתפשט במהירות לחלקים אחרים של הגוף, ולכן אבחון מוקדם הוא חשוב ביותר. במאמר זה נבחן את הסימנים המוקדמים לגידול בעטין אצל חתולות, אילו אפשרויות טיפול קיימות, וחשוב מכל – כיצד ניתן לסייע במניעת המחלה מלכתחילה.
הסימן הגופני הנפוץ ביותר המעיד על גידולי עטין בחתולות הוא, כפי שאפשר לצפות, גוש ההולך וגדל לאורך רקמת העטין בחזה ובבטנה של החתולה. הגושים עשויים להיות מבודדים, ממוקמים כולם בצד אחד או מפוזרים באופן אקראי. למרבה הצער, עד שבעלי חיות מחמד רבים מבחינים בכך, ייתכן שהגידול כבר התפשט לאיברים פנימיים. מלבד גושים או רקמה נפוחה, גידולי עטין בחתולות יכולים להתבטא גם בצורות הבאות:
גורם הסיכון הגדול ביותר, בפער ניכר, לגידולי עטין בחתולות הוא אי-עיקור. גידולי עטין קשורים להורמונים, וככל שהחתולה שלכם עוברת יותר מחזורי ייחום, כך עולה הסיכוי שהיא תסבול מגידולים בעטין.
גדולי עטין סרטניים שכיחים בעיקר בחתולות מבוגרות, בגילאי 11–13 שנים. הדבר נובע בחלקו מכך שסרטן נוטה להיות נפוץ יותר בבעלי חיים מבוגרים, אך גם מכך שחתולות מבוגרות שלא עברו עיקור נחשפו לכמות הגדולה ביותר של הורמונים.
גזעים מסוימים, כגון חתולים סיאמיים ואוריינטלים, נמצאים בסיכון גבוה לפתח גידולי עטין בגיל צעיר יותר בהשוואה לחתולים אחרים.
זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל הסבירות שחתולות יפתחו גידולי עטין גבוהה בהרבה בהשוואה לחתולים זכרים. עם זאת, בדיוק כמו אצל גברים, גידולי עטין יכולים להופיע גם אצל חתולים זכרים אך לעיתים רחוקות מאוד.
ד"ר מרגרט מקנטי, פרופסור לאונקולוגיה וטרינרית בפקולטה לרפואה וטרינרית של אוניברסיטת קורנל מסבירה: "לחתולה יש שתי שורות מקבילות של ארבע בלוטות חלב ופטמות, הממוקמות משני צידי הבטן. גידולי עטין בחתולות יכולים להתפתח לאורך שורות בלוטות החלב הללו". לעתים קרובות הגידול מתחיל כשהוא כל כך קטן, עד שאפילו בעלי חיות מחמד הקפדניים ביותר עלולים לפספס אותו בקלות. לרוב, הגידול ממוקם ממש מתחת לאחת הפטמות או בסמוך לה, אם כי הוא עשוי להופיע בכל מקום לאורך שורת העטינים (שרשרת בלוטות החלב) או ברקמה הסובבת להם.
כדי להתקדם בתהליך האבחון, ימליצו לכם על שתי בדיקות אבחון במרפאה הווטרינרית:
צילומי רנטגן יסייעו לווטרינר/ית שלכם לבדוק אם כבר קיימת התפשטות ברורה של הגידול לריאות של החתולה שלכם או לאיברים אחרים.
ביופסיות הן דגימות מהרקמה הפגועה. לאחר מכן, הדגימות נבדקות ברמה המיקרוסקופית כדי לבדוק אם התאים הם סרטניים, והאם הם ממאירים או שפירים.
בדיקות אלו מאפשרות לווטרינר/ית להבחין בין גידולי עטין לבין גדילה לא מסוכנת של רקמת בלוטות החלב, הנקראת היפרטרופיה של בלוטות החלב (Mammary hypertrophy). במהלך ההנקה, עלולות חתולות לפתח נפיחות ברקמת העטין גם מסיבות אחרות, כגון דלקת בעטין (מסטיטיס), זיהום ברקמת העטין או חסימה בצינורית החלב. אם אתם מבחינים בנפיחות חריגה כלשהי, מומלץ לפנות לווטרינר/ית שלכם בהקדם האפשרי.
לפני שמתחילים בטיפול כלשהו, במרפאה הווטרינרית ירצו לקבוע את שלב הגידול ולבדוק אם קיימות בעיות בריאותיות נוספות. קביעת שלב המחלה תספק לווטרינר/ית מידע על חומרת הגידול והאם הוא התפשט. בדיקות דם ושתן לאיתור בעיות בריאותיות נלוות הן חשובות. רוב החתולות הסובלות מגידולי עטין הן חתולות מבוגרות, ולכן ייתכן שיהיו להן בעיות בריאותיות נוספות, כמו למשל מחלת כליות.
ישנם ארבעה שלבים של גידול בעטין בחתולות, המפורטים להלן; עם זאת, הטיפול בכל אחד מהם משתנה במידה מסוימת בהתאם לשלב.
הגידול הוא פחות מ-2 ס"מ, אין התפשטות לבלוטות הלימפה או לאיברים אחרים.
הגידול בגודל 2-3 ס"מ, אין התפשטות לבלוטות הלימפה או לאיברים אחרים.
הגידול קטן מ-3 ס"מ ויש התפשטות לבלוטות הלימפה, אך לא לאיברים אחרים, או שהגידול גדול מ-3 ס"מ ועשוי לפגוע בבלוטות הלימפה אך לא באיברים אחרים.
הגידול הוא בכל גודל שהוא, עשוי לפגוע בבלוטות הלימפה והתפשט לאיברים אחרים.
אם החתולה שלכם אובחנה כסובלת מגידולים בעטין, והווטרינר/ית סבור/ה שניתן וצריך לטפל בו, הטיפול הנפוץ ביותר הוא ניתוח להסרת רקמת העטין. בהתאם לסוג הגידול ולמידת האגרסיביות שלו, הווטרינר/ית עשוי להחליט להסיר את כל רקמת בלוטות החלב, ולא רק את האזור שבו הוא נמצא.
במקרים מסוימים, ניתוח יהיה מספיק, אך אם יש סימנים כלשהם להתפשטות המחלה, הווטרינר/ית עשוי/יה להחליט לשלב כימותרפיה עם הניתוח כדי להבטיח את הפרוגנוזה הטובה ביותר עבור החתולה שלכם. בדרך כלל, חתולים סובלים מתופעות לוואי מועטות ופחות חמורות מטיפולים כימותרפים בהשוואה לבני אדם, מכיוון שבחתולים נהוג להשתמש במינון מתון יותר ובלוח זמנים פחות אינטנסיבי. אמנם לעיתים חתולים סובלים מבעיות במערכת העיכול עקב הטיפול הכימותרפי, אך בדרך כלל הם אינם סובלים מנשירת שיער כמו בני אדם.
הפרוגנוזה משתנה בהתאם לשלב המחלה. ישנן חתולות שיחיו יותר משלוש שנים לאחר הניתוח, בעוד שאחרות עשויות לחיות רק ארבעה עד שישה חודשים. לכן חשוב לקבל כמה שיותר מידע לפני שמתחילים בטיפול ולדון במצב באופן מקיף עם הווטרינר/ית שלכם.
אי אפשר להבטיח שהחתולה שלכם לא תסבול מגידולים בעטין, אך ניתן להשפיע באופן משמעותי על רמת הסיכון שלה לחלות באמצעות עיקור. הסברה כיום היא שעיקור לפני הייחום הראשון מפחית את הסיכון להתפתחות גידולי עטין ביותר מ־90%! בעולם שבו יש יותר מדי חתולים לא רצויים, עיקור הוא צעד הגיוני לחלוטין ממגוון רחב של סיבות. בימינו, וטרינרים רבים יסכימו לבצע עיקור החל מגיל של כ-4 חודשים. התייעצו עם הווטרינר/ית לגביי העיתוי הטוב ביותר עבור החתולה שלכם.
השמנת יתר מהווה גם היא גורם סיכון לגידולים סרטניים באופן כללי, ולכן שמירה על משקל תקין ופעילות גופנית לאורך כל חייה של החתולה שלכם הן רעיון טוב ויכולות לתרום למניעת בעיות בריאותיות רבות.
"סרטן" היא מילה מפחידה, שאף אחד מאיתנו לא רוצה לשמוע בהקשר של עצמנו או של חיות המחמד שלנו, אך למרבה הצער, עבור רבים זו מציאות חיים. אם, מכל סיבה שהיא, אינכם מתכוונים לעקר את החתולה שלכם, היו ערניים. הרגילו אותה כבר מגיל צעיר למגע עדין ולליטופים בכל חלקי גופה. בדרך זו, תוכלו לבדוק באופן קבוע את רקמת העטין שלה כדי לאתר כל דבר חריג. ככל שתכירו טוב יותר את מה שנחשב רגיל אצל החתולה שלכם, כך תוכלו לזהות מוקדם יותר שינויים חריגים.
ביקורים קבועים אצל הווטרינר/ית חיוניים לבריאות הכללית. לאורך כל שנות החיים, בדיקה שנתית היא חיונית. ככל שהחתולה שלכם מזדקנת, במרפאה הווטרינרית יציעו לכם ככל הנראה להגיע לבדיקה לעיתים תכופות יותר. לרוב מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לחצי שנה עבור חתולות מבוגרות.
כולנו רוצים לבלות זמן רב ככל האפשר עם חיות המחמד האהובות שלנו, ולכן להיות עירניים והגעה לביקורים קבועים אצל הווטרינר/ית הן דרכים מצוינות להבטיח שזה אכן יקרה. יש לקוות שגידול בעטין לעולם לא יהיה משהו שאתם והחתולה שלכם תצטרכו להתמודד איתו, אך היערכות מראש וידיעה למה לשים לב יעניקו לכם יתרון במידה וזה כן יקרה.
הסימנים הנפוצים ביותר הם גושים ברקמת העטין. ייתכן שגם תבחינו באזורים מוגלתיים או מדממים.
במקרים רבים, כן, אם המחלה מאובחנת בשלב מוקדם מספיק. ככל שהגידול קטן יותר, כך הפרוגנוזה טובה יותר. לעתים קרובות נעשה שימוש בניתוח כדי להסיר את רקמת העטין. ישנם מקרים בהם יהיה צורך גם בכימותרפיה.
הדרך הטובה ביותר, ללא ספק, למניעת התפתחות גידולי עטין בחתולות היא עיקור. עיקור לפני המחזור הראשון או תקופת הייחום מפחית את הסיכון לגידולי עטין ביותר מ-90%.
גורמי הסיכון העיקריים הם:
אי-עיקור (הגורם החשוב ביותר, ללא ספק).
גיל. חתולות מבוגרות נמצאות בסיכון גבוה יותר.
גזע: נראה כי גזעים מסוימים, כגון הסיאמיים, נוטים לכך יותר.
מין. זה נדיר, אך גם חתולים זכרים עלולים לסבול מגידולי עטין. נקבות נמצאות בסיכון גבוה בהרבה.
נבדק על ידי ד"ר בקי מוליס, DVM, DACVIM (תזונה) ואמה מילן, BVSc, FRCVS.