לימפומה אצל חתולים: מה כדאי לדעת

הדרך הטובה ביותר לטפל בבריאותו וברווחתו של החתול שלכם היא להבין כיצד הגוף שלו מתפקד וממה להיזהר כשהוא חולה. הנה מה שאתם צריכים לדעת על לימפומה אצל חתולים כדי שתוכלו להיות בעלים חיות המחמד המושכלים ביותר שתוכלו להיות.

לימפומה אצל חתולים

לימפומה בחתולים היא סרטן של מערכת הלימפה, שהיא אוסף של לימפוציטים (תאי דם) ואיברים (בלוטות לימפה וכו'). זה יכול להשפיע על מערכות רבות בגוף החתול, והוא הגורם השכיח ביותר לגידולים בחוט השדרה.

על פי המכללה הווטרינרית המלכותית, לימפומה חתולית היא הסרטן המאובחן השכיח ביותר אצל חתולים. ישנם סוגים רבים של לימפומה בחתולים, אך הנפוץ ביותר הוא לימפומה של המעי, הידועה גם בשם לימפומה של מערכת העיכול (GI). מגוון גורמים יקבעו כיצד סרטן זה עשוי להשפיע על החתול שלכם.

גורמים

הופעת לימפומה חתולית נקשרה לנגיף הלוקמיה החתולית (FeLV), ובמידה פחותה, לנגיף הכשל החיסוני החתולי (FIV). חתולים החיוביים ללוקמיה חתולית מפתחים בדרך כלל סרטן בגיל צעיר יותר. בימינו, מכיוון שחתולים רבים מתגוררים בבית, לימפומה הפכה לפחות שכיחה בחתולים צעירים יותר. חתולים שליליים לנגיף נוטים לפתח לימפומה בגיל מבוגר יותר. 

ה Blue Cross אומר שחשיפה לעשן טבק עלולה להגביר את הסיכון ללימפומה בחתולים. הם מסבירים שלמרות שעישון פסיבי עלול להזיק לכל חיות המחמד, חתולים פגיעים במיוחד. לא רק שהם נושמים עשן מהאוויר, אלא בזמן טיפוח עצמי, הם עלולים גם לבלוע חלקיקים רעילים מעשן שהתמקם על פרוותם.

סוגים של לימפומה אצל חתולים

מכיוון שמערכת הלימפה מקיימת אינטראקציה עם כל מערכת בגוף, לימפומה יכולה להשפיע על כל אחד מהאיברים הללו. הסוגים העיקריים של לימפומה כוללים:

• עיכולית (מערכת העיכול)
• מדיאסטינלית (חזה)
• כליתית (כליות)
• אפית (אף)
• עמוד השדרה (חוט השדרה)
• עורית (עור)
• מולטיצנטרית (כלומר מספר איברים מושפעים, לרוב כולל את הטחול והכבד)

סימנים של לימפומה אצל חתולים

סימנים ללימפומה אצל חתולים תלויים באילו איברים מושפעים. להלן כמה מהסימנים שיש לשים לב אליהם בהתאם למקום הלימפומה:

• מערכת עיכול: הקאות, שלשולים, עצירות, אובדן תיאבון, ירידה במשקל, עייפות ודם בצואה.
• חזה: נשימה בפה פתוח, שיעול, אובדן תיאבון, ירידה במשקל ורגורגיטציה (פליטות מזון).
• כליות: שתייה מוגברת ומתן שתן באופן תכוף, ירידה במשקל ואובדן תיאבון.
• אף: הפרשות כרוניות מהאף, דימום מהאף, אף נפוח, התעטשות, אובדן תיאבון, הפרשות מהעין ונשימות רועשות.
• חוט השדרה: חולשה או שיתוק של הרגליים האחוריות.
• עור: גירוד, נשירת שיער וגידולי עור מדממים.

אם אתם מבחינים באחד מהסימנים הללו בחתול שלכם, פנו מיד לווטרינר שלכם. הם יכולים לאבחן את מצבו של החתול שלכם ולקבוע את הטיפול הטוב ביותר.

אבחון

לימפומה מאובחנת באמצעות שילוב של מידע. אם הווטרינר שלכם חושד שלחתול שלכם יש לימפומה, הוא ישאל אתכם על ההיסטוריה ואורח החיים של החתול שלכם. סביר להניח שהוא גם יבצע בדיקה גופנית לחתול שלכם, בדיקות מעבדה (כולל בדיקות דם, בדיקת שתן ובדיקת FeLV ו-FIV) ובדיקות הדמיה, כגון רנטגן ואולטרסאונד.

הבדיקות שהווטרינר שלכם ממליץ עליהן ישתנו בהתאם לסוג הלימפומה בה הם חושדים. אם יש בלוטת לימפה נפוחה או גוש נפוח, למשל, הם עשויים גם לקחת ביופסיה. זה כולל לקיחת דגימה קטנה של הרקמה הפגועה ובדיקתה לאיתור תאים סרטניים.

טיפול

טיפול בלימפומה חתולית נועד להכניס את הסרטן להפוגה (לחיסול כל הסימנים והתסמינים) ולמקסם את איכות החיים של החתול שלכם למשך זמן רב ככל האפשר. מכיוון שלימפומה בדרך כלל מופיעה בצורה מפושטת בגוף, ה Blue Cross מסביר כי כימותרפיה היא בדרך כלל האופציה המועדפת במקום ניתוח. חתולים נוטים להגיב היטב לטיפול זה וברוב המקרים אינם חווים את תופעות הלוואי הלא נעימות שחווים בני אדם, כגון נשירת שיער או בחילות. 

אם כימותרפיה אינה אופציה, הווטרינר שלכם עשוי להמליץ על הקרנות (בחו"ל בלבד) ובמקרים נדירים על ניתוח. חתולים עשויים גם לקבל טיפולים כגון פרדניזון (סטרואיד) כדי להקל על תסמיני הסרטן.

פרוגנוזה

בעזרת כימותרפיה, חתולים רבים יכולים להשיג הפוגה זמנית מהסימנים הקליניים ולשמור על איכות חיים טובה. חתולים מסוימים יכולים להשיג הפוגה בסרטן למשך של עד מספר שנים, בהתאם למצבם האישי. עם זאת, הפרוגנוזה תשתנה בהתאם לסוג הלימפומה, האם החתול שלכם חיובי ל-FeLV ו/או FIV, והיכן נמצא הסרטן. לחתולים עם FeLV או FIV חיובי יש פרוגנוזה גרועה יותר. 

בעלים של חיות מחמד צריכים גם להתייעץ עם הווטרינר שלהם לגבי מהם הדרישות התזונתיות לחתולים עם לימפומה.

מניעה

בעוד שאין דרך למנוע לימפומה, אפשר לנקוט בכמה פעולות כדי להפחית את סיכויי החתול שלכם לפתח אותה.

שמרו את החתול שלכם בבית

זה ימנע מגע עם חתולים בעלי FeLV או FIV חיובי.

ערכו בדיקת FIV ו-FeLV

בדקו את החתול שלכם כאשר הוא גור אם זה אפשרי. אם אתם מצרפים חתול חדש למשק הבית שלכם, בדקו אותו לפני שתחשפו את החתול שלכם אליו.

חסנו גורי חתולים נגד FeLV אם יש חיסון זמין במדינתכם

(כרגע לא קיים חיסון זמין נגד FIV בעולם, ושני החיסונים אינם זמינים בישראל). אם החתול שלכם יוצא החוצה, בדקו בתדירות גבוהה יותר כנגד המחלות.

שמרו על סביבת החתול שלכם נקייה מעישון

עישון פסיבי לא טוב לאף אחד, ולפי ה Blue Cross, זה כולל חתולים.

בקרו אצל הוטרינר שלכם באופן קבוע

גילוי מוקדם הוא חיוני. בדקו את החתול שלכם פעמיים בשנה ובקשו בדיקות דם שנתיות לחתולים מגיל 7 ומעלה.

התקדמות הרפואה וחינוך טוב יותר לבעלים של חיות מחמד ממשיכים לשפר את הסיכויים לחתולים חולי סרטן. מגילוי מוקדם ועד הפחתת גורמי סיכון, תוכלו לנקוט בצעדים כדי לעזור לחתול שלכם לחיות את חייהם הטובים ביותר.