למה ומתי לסרס את הכלב או הגור שלכם

כמה מהשאלות הנפוצות ביותר עליהן נשאלים וטרינרים הן בנושא סירוס. יש גם לא מעט בלבול לגבי המונחים, אז בואו ניגש לזה קודם - סירוס כלבים מיועד לזכרים, עיקור מיועד לנקבות והמילה סירוס מכסה את שניהם. השאלות הנפוצות הן: "מתי עלי לסרס את הכלב שלי?" וכן, "האם יש יתרונות לסירוס?"

היתרונות של סירוס הכלב או הגור שלכם הם רבים.

כל הניתוחים טומנים בחובם סיכון קטן ולכן אנשים דואגים באופן טבעי מהצורך להכניס את חיית המחמד שלהם לניתוח אם אין צורך בכך. סירוס בעלי חיים זכרים פירושו הסרת שני האשכים, עבור נקבות מדובר בהסרת השחלות והרחם. זה עשוי להיעשות באמצעות חתך בבטן או על ידי ניתוח חור מנעול, או לפרוסקופיה בשמה הידוע יותר. זה אומר שלא רק שהם לא יכולים להתרבות, אלא שגם יייצור הורמוני המין שלהם ייפסק. לשתי הפעולות הללו יש יתרונות עבור הכלבים ועבורכם, הבעלים.

היתרונות של הסירוס הם שונים עבור שני המינים, אז בואו ראשית נראה את יתרונות סירוס הנקבות.

היתרון הגדול ביותר של עיקור אצל נקבות הוא מניעת גידולי חלב. ככל שהן מעוקרות מוקדם יותר כך התועלת גדולה יותר. גידולי עטין בכלבות נקבות נוטים להיות אגרסיביים מאוד ולהתפשט במהירות בגוף, כך שמניעה בהחלט טובה יותר מאשר ריפוי. עיקור גם מונע זיהום ברחם הנקרא pyometra. זה יכול להיות מסכן חיים ולמעשה תמיד דורש עיקור כאשר זה קורה. עיקור במצב פיומטרה נחשב למסוכן יותר מכיוון שהחיה חולה והרחם לעיתים קרובות מאוד נפוח ומודלק.

ומה לגבי הזכרים? טסטוסטרון הוא הורמון חזק ואחראי להתנהגות זכרית. הטסטוסטרון מניע התנהגויות כמו תחרות על דברים, ובנוסף מעורר צורך בהזדווגות, דבר שחשוב מאוד אצל כלבים זכרים. כלבים זכרים (לא מסורסים) יבלו זמן רב בחיפוש אחר כלבות נקבות. משמעות הדבר היא שיותר קשה לשלוט בהם ואולי יש סיכוי שהם יצאו להסתובב לבדם, יעלמו בטיולים ויתעלמו מכם כי יש להם עניינים דחופים יותר בראשם.

הם גם נוטים להטיל שתן במקומות לא רצויים. אז לסירוס יש כמה יתרונות עבורכם כבעלים מכיוון שכלבים מסורסים נוטים להיות טובים יותר בלהקשיב כשקוראים להם, פחות אגרסיביים וחברותיים יותר בבית.

אבל לסירוס יש גם יתרונות עבור הכלב. סירוס מונע סרטן האשכים, גידולים סביב פי הטבעת ובקע גם בקצה האחורי. כלבים נוטים לערמונית מוגדלת בשלב מאוחר יותר של החיים, וזה עלול לגרום לבעיות עם העברת צואה ולתחושת אי נוחות. סירוס מונע מכך לקרות.

אבל ההחלטה הסופית לסרס את הכלב שלכם היא כמובן תמיד שלכם. הווטרינר שלכם הוא תמיד מקור טוב לעצה. מצורף קישור למאמרים שעשויים לעזור לכם בקבלת החלטה זו.

מתי לסרס את הכלב שלכם?

הדעות בנושא זה משתנות בין אדם לאדם, התייעצו עם הווטרינר שלכם על המדיניות שלו ודונו בנסיבות רלוונטיות כמו: מין, גזע ומזג הכלב שלכם. באופן כללי ההנחיה בארה"ב היא שניתן לסרס כלבים זכרים מגיל 5 חודשים לערך, אך ישנם מצבים יוצאי דופן. במידה ויש לכם כלב ביישן מאוד, ישנם מומחי התנהגות הממליצים לחכות עד שהוא יתבגר מעט והביטחון העצמי שלו יגדל, כדי להימנע מבעיות הקשורות לפחד. כמו כן, הגזעים הגדולים יותר עשויים להיות מועדים יותר לבעיות אורתופדיות מסויימות אם הם מסורסים מוקדם, ולכן יש וטרינרים שממליצים לחכות עד גיל 9-12 חודשים.

נקבות כלבות עדיף לסרס לפני עונת הייחום הראשונה שלהן ולכן בדרך כלל מנתחים אותן בסביבות גיל 5-6 חודשים. זה אומר שהן יהנו מהפחתה מקסימלית בסיכוי לגידולי עטין. זה גם מונע הריונות לא רצויים שיכולים לקרות בקלות רבה אם לא שמים לב לעונת הייחום.

ולבסוף...

בתור וטרינרית אני תמיד נותנת המלצות שאני הייתי פועלת לפיהן עבור חיות המחמד שלי. סירסתי את שני הכלבים היפים שלי בגיל 6 חודשים ותמיד אסרס כל כלב שיהיה בבעלותי. אני מאמינה באופן אישי שהיתרונות עולים בהרבה על החסרונות. היו לי חמש עשרה שנים נפלאות עם הכלבים שלי ומחקרים מראים שלכלבים מסורסים יש נטייה לחיים ארוכים יותר. כלבים הם באמת חלק מהמשפחה שלנו. אז אם אתם רוצים למקסם את הזמן שלכם עם החברים הכי טובים שלכם, אני ממליצה לכם בחום לסרס אותם.

אם אתם מעוניינים, יש לנו מאמרים נוספים על סירוס חתולים , איך לעזור לחיות המחמד שלכם בתהליךואילו שינויים אתם עשויים לראות לאחר מכן.