דלקת הלבלב בכלבים: תסמינים, גורמים וטיפול

דלקת הלבלב היא מצב שכיח למדי אצל כלבים ולעיתים קרובות יש קשר להתנהגות לא אחראית מצד הכלב, כמו אכילה מפח האשפה או מהמדרכה של שאריות מזון שומניות כמו שרידי בשר. בעוד שדלקת הלבלב יכולה להיות בעיה חמורה, אם היא מתגלה מוקדם ומטופלת, כלבים רבים מצליחים להחלים. המשיכו לקרוא כדי ללמוד עוד על מהי דלקת הלבלב, כמה מהסימנים לכך שהכלב שלכם עלול לסבול מזה ומה אתם יכולים לעשות אם אכן הכלב שלכם חולה.

מהי דלקת הלבלב אצל כלבים?

הלבלב הוא איבר אונתי שטוח, שממוקם בקדמת הבטן ליד הקיבה. ללבלב שני תפקידים עיקריים - ייצור אינסולין ואנזימי עיכול. התאים המייצרים אינסולין נקראים תאי הלבלב האנדוקריני. אלה המייצרים אנזימי עיכול ידועים בשם תאי הלבלב האקסוקריני. אנזימי עיכול אלה משתחררים למעיים כדי לסייע בפירוק המזון.

מכיוון שאנזימים אלה הינם בעלי יכולת לפרק מגוון רחב של חומרים, ללבלב יש מנגנוני בטיחות מרובים כדי לנסות להבטיח שאנזימים אלה לא יופעלו בטרם עת ויפגעו ברקמות הגוף. דלקת הלבלב היא מחלה שבה אמצעי בטיחות אלה נכשלים והאנזימים פועלים מוקדם מדי, המשמעות היא שהם מעכלים את רקמת הלבלב עצמו וגורמים לדלקת. אנזימי עיכול עשויים בסופו של דבר להתחיל לדלוף לזרם הדם, שם הם יכולים לעבור לאיברים אחרים ולגרום נזקים נוספים. במרבית המקרים, במצבי דלקת לבלב נראה מספר סימנים קליניים הניתנים לזיהוי כגון כאבים עזים, הקאות וחוסר תיאבון.

כאבי בטן אצל כלבים יכולים להראות כמו התמתחויות מוגזמות, כשהראש כפוף והחלק האחורי מורם. דלקת הלבלב יכולה להיות מחלה קשה מאוד, עם זאת, חומרת המחלה יכולה להשתנות ולא תמיד תהיה מסכנת חיים. חשוב להתייעץ עם הווטרינרוית שלכם אם אתם חושדים שהכלב שלכם מראה סימנים של כאבי בטן.

מה גורם לדלקת הלבלב אצל כלבים?

אצל אנשים ובעלי חיים כאחד, הטריגרים המדויקים של דלקת הלבלב אינם מובנים היטב. עם זאת, מה שידוע הוא שללא תלות בסיבת ההתחלה, המחלהמתקדמת לנקודת קצה שבה אנזימי עיכול משתחררים בטרם עת לרקמה.

רוב המקרים של דלקת הלבלב אצל כלבים הם פתאומיים וחריפים באופיים, ובדרך כלל קשורים לאירועים שבהם כלב אכל הרבה מזון שומני בבת אחת. במקרים אלה, הווטרינר/ית שלכם עשויים להצביע על אירוע יחיד האחראי להרס, כגון אכילת שאריות שומניות מוגזמות ורוטב במפגש משפחתי, או כלב שפשט על הפח. קיים גם מצב של דלקת לבלב כרונית, שבו הסימנים הקליניים עשויים להיות מעט עדינים יותר.

סימנים קליניים של דלקת הלבלב אצל כלבים

כלבים החשודים כחולים בדלקת הלבלב עלולים לחוות הקאות, עייפות וכאבי בטן, אך סימנים קליניים אחרים יכולים להיות מעורפלים יותר. דלקת הלבלב יכולה להיות קלה או חמורה. כלבים שהושפעו קלות עלולים לחוות התייבשות, חוסר פעילות קלה או תנוחה כפופה לא רגילה (עקב כאבי בטן). סימן קלאסי נוסף לכאב באזור הלבלב הוא כלבים המאמצים את תנוחת ההשתחוות ללא סיבה. בקצה הנגדי של הספקטרום, לכלבים שנפגעו קשה, הסימנים הקליניים הבאים עשויים להופיע:

• קצב לב מוגבר
• עלייה בטמפרטורת הגוף
• בטן מוגדלת ומלאה בנוזלים
• העיניים, העור והחניכיים נהיים צהובים
• מסה בטנית
• אפיזודות של התמוטטות

כל כלב יכול לפתח דלקת לבלב, וכלבים בגיל העמידה ועד כלבים מבוגרים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את הבעיה. על פי ה Veterinary Information Network, לכלבים הסובלים מעודף משקל ישנה נטיה למחלה, יחד עם כלבים המאובחנים כסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, מחלת קושינג והיפרליפידמיה. לגזעים מסוימים, כמו רועה גרמני, יש נטיה יותר לפתח דלקת לבלב כרונית. לגזע זה יש נטיה גם לבעיה נוספת בלבלב הנקראת אי ספיקת לבלב אקסוקרינית (EPI). זה מצב שבו הלבלב אינו מייצר מספיק אנזימי עיכול, כך שבעלי החיים לא יכולים לעכל מזון ביעילות. המשמעות היא שהם נוטים להיות רזים ובמצב גרוע, למרות שהם אוכלים בשקיקה. בעוד ש- EPI עשויה להתעורר מעצמה, היא יכולה גם להיגרם על ידי דלקת לבלב כרונית שבה נגרם נזק לתאי הלבלב, ולכן שני המצבים הולכים לעתים קרובות יד ביד.

שנאוזרים מיניאטוריים, קוקר ספניאל, יורקשייר טרייר, סילקי טרייר ופודלים מיניאטוריים עשויים להיות בסיכון מוגבר לדלקת לבלב חריפה. זכרים ונקבות כאחד עשויים להיות מושפעים מזה. בעוד שכל כלב יכול לפתח דלקת בלבלב, הדרך הטובה ביותר למנוע מכלב לפתח מצב חמור זה היא להימנע מלהאכיל אותו בשאריות שומניות מהשולחן ובחטיפים שומניים.

אבחון דלקת הלבלב אצל כלבים

האבחנה של דלקת הלבלב יכולה להיות מסובכת למדי מכיוון שהסימנים הקליניים כל כך מעורפלים. הווטרינר/ית שלכם עשוי/ה להמליץ על מספר סוגים של בדיקות דם והדמיה, וזה כולל:

• פאנל מלא וכללי של בדיקות דם לחיפוש מחלות אחרות עם סימנים דומים
• בדיקת דם לחיפוש אחר תגובתיות של ליפאז לבלבי בכלבים, (cPLI). ליפאז לבלבי זהו אנזים המיוצר אך ורק בלבלב. הדלקת בלבלב גורמת לאנזים זה לדלוף לדם ולכן לרוב מדובר בבדיקת אבחון אמינה יחסית.
• אולטרסאונד בטן לחיפוש לבלב מוגדל ונפוח. אם לווטרינר שלכם אין אולטרסאונד, הוא עשוי להפנות את הכלב שלכם למומחה וטרינרי לבדיקה זו. כמה וטרינרים, בדרך כלל במרכזי מומחים, יבצעו ביופסיה של הלבלב כדי לקבל אבחנה מוחלטת. עם זאת, מכיוון שביופסיות נעשות בפועל לעיתים רחוקות, האבחנה של דלקת הלבלב היא לרוב משוערת.

טיפול בדלקת הלבלב אצל כלבים

כלבים עם דלקת לבלב חריפה דורשים בדרך כלל אשפוז לטיפול בנוזלים, תרופות לכאבים ולהקאות וטיפול תומך אחר. חשוב גם לגרום לכלבים האלה לאכול בהקדם האפשרי ברגע שמצבם יציב מכיוון שהוכח שזה מאיץ את ההחלמה. מכיוון שכלבים אלה בדרך כלל לא מרגישים טוב ומובן שאולי אין להם תיאבון רב, הווטרינר/ית שלכם עשויים להמליץ על צינור האכלה זמני כדי להבטיח שהצרכים הקלוריים שלהם יקבלו מענה, עד שהם יתאוששו. בעוד שרוב הכלבים מתאוששים בהצלחה מאפיזודות של דלקת לבלב חריפה, מחלה זו עלולה להיות מסכנת חיים וחיות מחמד יכולות להתדרדר במהירות אפילו במצבים בהם קיבלו טיפול מיידי ומתאים. תרופות נגד כאבים הן חלק חשוב בטיפול מכיוון המחלה כואבת מאוד... אם הווטרינר/ית שלכם חושדים בדלקת הלבלב, ייתכן שתקבלו המלצה לשנות את המזון של הכלב שלכם למזון קל לעיכול ודל שומן כדי לסייע במניעת אפיזודות חוזרות או החמרה.

תחזית ארוכת טווח

הפרוגנוזה לכלבים עם דלקת הלבלב היא מאתגרת לחיזוי. הרבה מהכלבים יחזרו להיות בריאים ויעברו את המחלה הזו, אלא אם כן היו כבר חולים מאוד בזמן ההגעה לטיפול. גם אם דרושה שהייה ממושכת בבית החולים לכלב שלכם, זה לא בהכרח אינדיקטור לכך שהוא לא יחלים ממחלה זו. התוצאות הטובות ביותר קשורות להתערבות וטרינרית מהירה, כך שאם אתם מזהים סימנים קליניים של דלקת הלבלב אצל הכלב, אל תחכו לראות אם זה נפתר מעצמו.

הפרוגנוזה לכלבים עם דלקת לבלב בעצימות בינונית, או דלקת כרונית, היא בדרך כלל טובה יותר - במיוחד אם נעשים כמה שינויים באורח החיים. הווטרינר/ית שלכם עשויים להמליץ על מעבר למזונות דלים בחלבון ושומן (מכיוון ששניהם ממריצים חזקים להפרשת אנזימים מהלבלב), יחד עם תוספת של נוגדי חמצון, ותוכנית לתמיכה במשקל בריא. עם זאת, חשוב להבין כי התלקחויות עשויות להתרחש מעת לעת, אפילו אם מסתמנת תגובה טובה לתוכנית הטיפול של הווטרינר שלכם. עם קצת סבלנות ועבודת צוות עם הווטרינר/ית שלכם, כמו גם היכולת לזהות את סימני האזהרה המוקדמים של הבעיה, אתם יכולים לתת לכלב שלכם סיכוי נהדר לחיים נורמליים, ובריאים יחסית.