סימון שתן והשתנה של חתול בתוך הבית

רוב החתולים מאוד ספציפיים לגבי הרגלי עשיית הצרכים שלהם והם ישתמשו בעקביות בארגז החול בתוך הבית או ייצאו לגינה. לכן, זה יכול להיות מדאיג וגם לא נעים אם פתאום הם מסמנים טריטוריה בעזרת ריסוס שתן או משתינים בפינת החדר או במקומות מוזרים אחרים ברחבי הבית. זה יכול גם להוות סימן לבעיה רפואית או בעיה הקשורה לסטרס, ולכן חשוב לבדוק האם החתול שלכם סובל מכאב לא גלוי או בעיה פיזית נסתרת.

האם החתול שלכם מסמן שתן או עושה את צרכיו בתוך הבית?
סימון שתן והשתנה הן שתי פעולות בולטות מאוד. חתולים משתמשים בשתן כסימון ריח או "חותמת" לעצמם ולחתולים אחרים. הרצון לסמן טריטוריה על ידי הפצת ריח שונה מאוד מזו של השתנה שמטרתה עשיית צרכים ונועדה להקל על שלפוחית השתן המלאה. לכן חשוב להבין האם החתול מרסס שתן או משתין, מכיוון שהפתרונות הפוטנציאליים ישתנו בהתאם. כדי להשתין, החתול מתכופף ונותן שתן על משטח אופקי. לאחר מכן החתול עשוי לגרד את האזור סביב השתן, אם כי לא תמיד זה המקרה. אזורים נפוצים למתן שתן באופן בעייתי כוללים שטיחים, ספות, שמיכות, אמבטיות או כיורים. כדי לסמן שתן, החתול קם, בדרך כלל מבצע תנועת דריכה ברגליים האחוריות, תוך רעד הזנב, וכמות קטנה של שתן מרוססת לאחור על משטח אנכי, כמו קיר או פינה של רהיט, ומשאיר סימן ריח ברור. אזורים נפוצים לריסוס שתן כוללים אזורים הנמצאים ליד דלתות, חלונות או פתחי חתולים בדלת, וילונות, ציוד חשמלי ושקיות של קניות או אשפה. לאחר שתצליחו להבין מה מהשניים החתול עושה, תוכלו לנקוט בפעולה כדי לנסות לפתור את ההתנהגות הזו.

כיצד לנקות שתן של חתול
בין אם מדובר בתאונה ובין אם לא, ברגע שהחתול שלכם השתין במקום מסוים, חשוב לנקות את המקום הזה ביסודיות כדי למנוע מזה להפוך להרגל. במידה והריח לא יוסר לחלוטין, האף הרגיש של החתול שלכם יוכל להריח כל ריח קטן של שתן שנשאר, מה שישמש כטריגר להשתין שם שוב.

הדרך הטובה ביותר לשבור את ההרגל היא להרחיק את החתול מאזור זה לזמן רב ככל האפשר, להסיר כל ריח שהחתול יכול לזהות ולחסום את הגישה לאזור על ידי שימוש ברהיטים. שטפו את האזור בתמיסת ניקוי אנזימטית או פרוביוטית ואפשרו לו להתייבש. מוצרים אלו נועדו לפרק את הריחות המלווים לשתן. השטיח עשוי מחומר סופג במיוחד, ושתן חודר לעיתים קרובות לעובי השטיח ואפילו לריצוף שמתחתיו, דבר המצריך ניקוי מקצועי. אם האזור מלוכלך מאוד לאורך תקופה ארוכה, השטיח עלול להפוך לבלתי ניתן להצלה וייתכן שיהיה צורך להפטר ממנו ולטפל ברצפה שמתחת לפני שפורסים שטיח אחר במקומו.

מדוע החתול שלי התחיל להשתין בבית?

בעיות רפואיות
חתול שהתחיל להשתין בצורה לא הולמת בבית יש לקחת מיד לווטרינר לבדיקה כדי לוודא שאין סיבות רפואיות לשינוי ההתנהגות שלו. 

1. דלקת שלפוחית השתן מסטרס היא גורם שכיח מאוד לבריחת שתן. זה יכול לקרות מכמה סיבות. דלקת שלפוחית השתן היא כואבת מאוד. חתולים עשויים להתחיל לקשר את ארגז החול שלהם לכאב ולכן יחפשו מקומות אחרים להשתין בהם. דלקת שלפוחית השתן גם היא גורמת לחתולים להרגיש שהם צריכים להשתין כל הזמן, כך שהם פשוט לא יגיעו לארגז החול או לחצר בזמן. דלקות בדרכי השתן הן נדירות אצל חתולים, אך דלקת שלפוחית השתן הנגרמת כתוצאה מסטרס כרוני שכיחה מאוד. דבר זה יכול לגרום לבעיות בריאותיות רבות, שחלקן מסכנות חיים. תוכלו לקרוא הכל על הסימנים, הגורמים והטיפולים של דלקת שלפוחית השתן הנובעת ממתח, או דלקת שלפוחית השתן האידיופטית החתולית (FIC), כאן..
2. מחלת מפרקים/אוסטיאוארתריטיס (דלקת מפרקים). דלקת מפרקים היא מצב שכיח אך מאתגר לאבחון אצל חתולים שמאופיינים בכך שהם טובים מאוד בהסתרת סימנים של אי נוחות וכאב. כאבי בירכיים, בעמוד השדרה ובמפרקי הרגליים יכולים להפוך את הכריעה המלאה לצורך מתן שתן ללא נוחה עבורם. חתולים עם בעיות מפרקים אולי לא ירצו לצאת החוצה להשתין בגלל המאמץ הנוסף הכרוך בכך. דבר זה עשוי להיות נפוץ במיוחד במזג אוויר קר או רטוב. אם עדיין אין לכם ארגז חול בתוך הבית, זה עשוי לפתור את הבעיה אם תכניסו אחד או שניים. וודאו שהם נמצאים במקומות שקטים ומבודדים, ושתמיד יהיה ארגז אחד יותר ממספר החתולים שיש לכם כדי להימנע מקונפליקט ולהבטיח שתמיד יש מקום נקי ללכת אליו. אם יש לכם כבר ארגזי חול, נסו להחליפו בארגז עם פתח נמוך יותר בעל קצוות נמוכים, והחליפו לחול רך יותר כדי להפוך את הכניסה לארגז לנוחה ככל האפשר. שוחחו עם הווטרינר שלכם על תרופות שיכולות לעזור להקל על הכאב.

הכאב של דלקת שלפוחית השתן וגם של דלקת מפרקים יכול למנוע מחתולים להתכופף באופן מלא. לפעמים כאב יכול להקשות על ההבחנה בין השתנה לצורך עשיית צרכים לריסוס שתן לצורך סימון טריטוריה. כך או כך, תמיד יש לשלול בעיות רפואיות תחילה.

מדוע החתול שלי התחילו לסמן טריטוריה על ידי ריסוס שתן בתוך הבית?
כל החתולים, זכר או נקבה, מסורסים או לא, יכולים לרסס שתן. בדרך כלל זה קורה מחוץ לבית כחלק ממערכת תקשורת הריח של החתולים. בנוסף, הם משאירים שאריות ריח על ידי שפשוף פניהם כנגד חפצים כדי להשאיר פרומונים המיוצרים על ידי בלוטות הפנים או גירוד ציפורניהם כנגד חפצים כדי להשאיר את הפרומונים המיוצרים על ידי הבלוטות הנמצאות בין בהונות הרגליים שלהם. חתולים משאירים ריח לא רק כדי להפיץ את נוכחותם לחתולים אחרים אלא גם כדי לכסות את האזור בריח המוכר להם.

אצל חתולים לא מסורסים, אופן הטלת השתן מתקשר גם למצב הרבייה. הזכרים משתמשים בו כדי לתבוע טריטוריה והנקבות משתמשות בו כדי למשוך זכרים בעונת הרבייה. 

רוב חתולי המחמד מסורסים ואינם מסמנים שתן בתוך הבית. סימון שתן על ידי ריסוס בתוך הבית הוא סימן לכך שהחתול מרגיש חרד והוא צריך לגרום לעצמו להרגיש בטוח יותר על ידי כך שיקיף את עצמו בריח שלו. הסיבה השכיחה ביותר היא נוכחותם של חתולים אחרים, בתוך הבית או בשכונה. עם זאת, תינוק חדש או אדם חדש בבית, עבודות בנייה, שיפוץ או שינוי בשגרה יכולים גם הם לגרום לסימון שתן בבית בחתולים במיוחד בחתולים עם נטייה לחרדה או חתולים ביישנים שכבר חוו סטרט בעבר.

החתול מרגיש מאוים מחתולים שכנים
חתולים אחרים בשכונה עשויים לעבור דרך או בסביבת הבית שלכם, לבלות בגינה שלכם, או אפילו להיכנס לבית שלכם. הדבר יכול להיות מלחיץ ביותר עבור החתולים המתגוררים בבית. אפילו לראות חתול זר יושב בגינה "שלהם" יכול ליצור סטרס עבור חלק מהחתולים. בתגובה, החתול שלכם עשוי לסמן שתן סביב הפתח שלו בדלת, כדי לאותת על נוכחותו לחתולים מסיגי גבול. אם החתול שלכם נלחץ כאשר חתול אחר נכנס לבית, ישנן מספר פעולות שתוכלו לנקוט - הסירו את כל מה שקורץ לפורץ (בדרך כלל זו קערה המזון) והשתמשו בחלופות, למשל מתקן האכלה המופעל על ידי חיישן מזהה שבב שמשחרר אוכל לקערה רק כאשר החתול שלכם מתקרב לקערה. חסמו באופן זמני את הפתח של החתול בדלת ותנו לחתול שלכם להיכנס ולצאת יחד איתכם. התקינו דלת לחתול בכניסה הכוללת חיישן אשר מזהה את השבב שעל החתול שלכם וכך תוכלו לוודא שרק החתול שלכם נכנס אליכם הביתה. הפעילו ממטרה בגינה שלכם שמפזרת את המים בתנועה כדי לרתיע חתולים אחרים מלהיכנס לגינה שלכם בזמן שהחתול שלכם נמצא בבטחה בתוך הבית. השתמשו במכשיר המפזר פרומון בחלל הבית ומשרה אווירה מרגיעה כדי לגרום לבית להרגיש שוב כמו מרחב בטוח עבור החתול שלכם.

עיצוב הבית מחדש או שיפוץ
חתולים עצבניים או חתולים שחיים בתוך הבית בלבד עלולים להרגיש לחוצים או מאוימים משינויים בסביבתם. עיצוב מחדש או החלפת רהיטים ביעילות יסירו את כל הסימונים העדינים שהחתול שלכם הציב על ידי התחככות ושריטות. כדי להפחית את ההשפעה של שינויים אלה, הרחיקו את החתול מהחדרים עד שהריחות יחלשו ויתערבבו עם הריחות המוכרים ברחבי הבית. תוכלו לעזור להאיץ את התהליך הזה על ידי הפצת חלק מהריח של החתול בעצמכם. קחו מטלית כותנה רכה ושפשפו אותה בעדינות סביב פני החתול (שם בלוטות הריח מייצרות את הריח הייחודי של החתול שלכם). ההפרשות שנאספו מכילות פרומונים המעבירים מסר של היכרות וביטחון ישירות למוחו של החתול. שפשפו את הבד על רהיטים או קירות בגובה החתול במקום בו הבעיה מתרחשת וחזרו על כך מספר פעמים ביום כדי ליצור אות ריח שעוזר למנוע סימון שתן. מוצרי פרומון חתולים פועלים באותו אופן ויכולים לשמש כחלופה. אם אתם מחליפים את הספה שלכם, למשל, זה יכול לעזור לתכנן מראש ולשים עליה שמיכה במשך כמה שבועות לפני כן, אותה ניתן לשים על הרהיט החדש כדי לגרום לו להריח מוכר. 

עזרו לחתול שלכם להרגיש בטוח
גם כאשר הגורם לסימון שתן אינו ברור, ישנן דרכים בהן תוכלו לגרום לחתול שלכם להרגיש בטוח יותר. לדוגמה, הגבלת האזור שהחתול מסתובב בו לחדר אחד או שניים או שימוש בתוספי הרגעה ללא מרשם בתקופות של סטרס או שינויים מהותיים עשויה לסייע בשיפור תחושות הביטחון ולהפחתת הרצון לסמן טריטוריה. ייעוץ עם איש מקצוע מוסמך שיכול לספק המלצות מותאמות אישית לבית שלכם יכול מאוד יעזור. במצבים בהם החתול חרד מדי מכדי שהמצב ייפתר, כדאי לשקול לאפשר חוסר אינטרקציה עם חתולים אחרים. ללא הלחץ של הצורך להתמודד עם חתולים אחרים, סביר להניח שהחתול המאוים לא יסמן שתן, ובדרך זו תוכלו להבטיח שהחתול שלכם יהיה מאושר ושליו יותר. אפילו חתול דומיננטי נלחץ לעתים קרובות בסביבה מרובת חתולים ועשוי להפיק תועלת ממרחב נקי מחתולים אחרים. 

עזרה ממומחה
ניתן לרפא סימון שתן ועשיית צרכים מחוץ לארגז החול אצל רוב החתולים באמצעות הטכניקות שתארנו כאן. במקרים מסוימים הבעיה יכולה להיות מתמשכת יותר, ורצוי לדון בה עם הווטרינר/ית שלכם במקום לחכות שהיא תחלוף מעצמה. קבלת ייעוץ ממומחה התנהגות חתולים בשלב מוקדם יכולה לעשות את כל ההבדל. ככל שתתנו להתנהגות לא רצויה להמשך זמן רב יותר, כך היא עשויה להיות מושרשת יותר ויהיה קשה יותר לפתור אותה.

נבדק על ידי ד"ר היין מאייר, DVM, PhD, Dipl-ECVIM-CA וד"ר איילין פייפרס, BSc, BVSc, PGDip