עצירות אצל חתולים: סימנים וגורמים

חתולים, כמו בני אדם יכולים לסבול לעיתים מעצירות, מצב ממש לא נעים עבורם או עבורינו. זה יכול להיות קצת קשה לזהות האם לחתול שלכם יש קלקול קיבה או בעיה במעיים, במיוחד אם הוא עושה את צרכיו בחוץ, אבל בדרך כלל יש כמה סימנים מוקדמים שתוכלו לשים לב אליהם.

מהי עצירות?

עצירות היא למעשה מצב הפוך משלשולים. הצואה הופכת להיות יבשה, קשה ואיננה יוצאת בקלות. זהו מצב ממש לא נוח ובמידה והוא ממשיך מספר ימים, החתול שלכם מתחיל להרגיש לא טוב ולהיות ממש אומלל.

גורמים נפוצים לעצירות אצל חתולים

חתולים הם לרוב חיות מחמד נוחות לטיפול, אך גם הם סובלים לפעמים מעצירות וישנם מספר גורמים לכך. בואו נבחן מהם הגורמים האפשריים לעצירות ואיך לזהות כשזה הופך לבעיה רצינית.

התייבשות. חתולים התפתחו מאבות קדמונים שחיים במקומות חמים ומדבריים, ולכן הם טובים מאוד בשימור כמות הנוזלים בגופם. ולכן הם נוטים לא לשתות הרבה, מה שעלול להוביל להתייבשות ולצואה יבשה יותר.

זהו דבר נפוץ יותר בבתים מרוביי חתולים, בהם יכול להווצר מצב בו לחתול אחד אין גישה נוחה למזון ולמים בגלל חתול אחר. כדי לוודא שהחתול שלכם שותה מספיק מים, הניחו מספר קערות מים ברחבי הבית כך שיהיו לו מים זמינים באופן חופשי בכל מקום בו הוא נמצא. ודאו שיש לפחות קערת מים אחת יותר ממספר החתולים בבית. 

כיום, הרבה חתולים ניזונים ממזון יבש מטעמי נוחות של בעליהם, מה שיכול להפחית את צריכת המים הרצויה עבורם. האכלה במזון רטוב, כגון שקיות וקופסאות שימורים, היא דרך מצוינת להבטיח שהחתול שלכם יקבל הרבה נוזלים.

בליעת שיער. חתולים אוהבים להיות מטופחים ומבלים כ-30-40% מזמן הערות שלהם במטלה חשובה זו. במקרים מסויימים חתולים הבולעים הרבה שיער עשויים להקיא כדור פרווה או שניים, ובמקרים אחרים השיער עלול להיבלע וליצור סתימה בקצה השני.

פציעות וכאבים. פציעות כגון שברים באגן עלולות להצר פיזית את המעבר שבו יושב המעי הגס, מה שמקשה על החתול לרוקן צואה. כמו כן, ככל שחתולים מבוגרים יותר והמפרקים שלהם קשים יותר, כך הם עשויים לגלות שהכריעה נעשת כואבת יותר. הם עלולים להימנע מלהתפנות באותה תדירות שהיו רגילים, מה שגורם לצואה להיות יבשה מידי.

גידולים. גידולים מסוימים באזור המעיים יכולים לחסום את מעבר הצואה, בין אם על ידי הפעלת לחץ כלפי המעי מבחוץ, או תפיסת מקום בתוכו.

בעיות עצבים. תוכן המעיים מועבר מקצה לקצה על ידי גלים של התכווצויות שרירים הנקראים פריסטלטיקה. זה קורה באופן אוטומטי, מבלי שנצטרך לחשוב על זה. חלק מהחתולים סובלים מבעיות עצבים שעלולות לעכב זאת. גזעים מסוימים נוטים יותר לסבול מבעיה זו, כמו למשל החתולים הסיאמים. זה יכול לגרום למצב שנקרא מגה-קולון, שבו המעי הגס הופך להיות רפוי מאוד ומורחב.

מחלות אחרות. ישנן מחלות אחרות, כמו מחלת כליות, העלולות לגרום להתייבשות, שעלולה להוביל לעצירות. 

השמנת יתר וחוסר בפעילות גופנית. השמנת יתר ומחסור בפעילות גופנית עלולים לגרום לעצירות מכיוון שפעילות גופנית מגרה את פעולת המעי. 

איך תזהו שהחתול שלכם סובל מעצירות?

לא תמיד קל לזהות כאשר מערכת העיכול של החתול שלכם איננה עובדת כמו שצריך. הקאות ושלשולים קל לזהות, אבל עצירות יכולה להיות הרבה יותר קשה לזיהוי.

כדאי לשים לב לדברים הבאים:

1. אם החתול שלכם משתמש בארגז חול, שימו לב לשינויים בתדירות ובעקביות.. אם לפתע אתם שמים לב שלא צריך לרוקן את הארגז כל כך הרבה, או אם הצואה נראית שונה בגודל או במראה (קשה או מתפוררת), זה הוא איננו סימן טוב.

2. שימו לב לסימני מאמץ או הפקת קולות חריגים. אם אתם מזהים שהחתול שלכם מילל או מבלה המון זמן בארגז החול ולא מצליח להתפנות, כדאי לגשת לוטרינר/ית שלכם בהקדם האפשרי. יתכן וזה סימן לעצירות שיש לטפל בה, אך זהו יכול להיות גם סימן לדלקת שלפוחית השתן או חסימה בשלפוחית השתן, מצבים המצריכים טיפול רפואי דחוף.

3. שימו לב אם החתול שלכם לא עושה את צרכיו במקום הקבוע שלו. אם החתול שלכם סובל מכאבים או מתקשה לעשות את צרכיו בארגז החול, או שהוא נרתע מלצאת החוצה לעשות את צרכיו, יתכן שהוא סובל מעצירות.

4. תחושה כללית של אי נוחות. כמו אצל בני אדם, עצירות גורמת לחתולים להרגיש די אומללים. לפעמים, הסימן היחיד לכך שהחתול שלכם סובל מעצירות הוא שהוא פשוט נראה חיוור. החתול עשוי להיות מנומנם מהרגיל ולא מעונין במשחק או בחברה.

כולנו תקווה שהחתול שלכם יעביר את חייו עם מעיים שמחים, אך במידה ותרגישו שיש סיבה לדאגה, אל תהססו לפנות לוטרינר/ית שלכם. וטרינרים תמיד יעדיפו לבצע בדיקה ליתר בטחון ובמידה וקיימת בעיה לגלות אותה לפני שהמצב מחמיר. יתכן שיש צורך בשינוי פשוט בלבד בהרגלי האכילה של החתול שלכם כמו למשל לספק לו תזונה עשירה בסיבים תזונתיים או עשירה בנוזלים, אך במידה וישנה בעיה רפואית, עדיף לגלותה בשלב מוקדם ככל האפשר.

נבדק על ידי Dr. Hein Meyer, DVM, PhD, Dipl-ECVIM-CA