למה לחתול שלי יש דם בשתן?

אם אי פעם ראיתם דם בפיפי של החתול שלכם, אתם וודאי יודעים עד כמה זה יכול להדאיג. למרות שזה משהו שאף אחד לא היה רוצה לראות, דם בשתן של חתול הוא למעשה דבר די נפוץ. המטוריה, השם המדעי של דם בשתן, יכולה להיגרם מבעיות בדרכי השתן או אפילו מתהליכי מחלה במקומות אחרים בגוף שעלולים להשפיע על דרכי השתן או הכליות.

דם בשתן של חתולים: סימנים שכדאי לשים לב אליהם

בעוד שזיהוי המטוריה יכול להיות לפעמים קל לזיהוי בגלל דם או קרישי דם בשתן, לא בכל המקרים זה יהיה גלוי כל כך. רוב המקרים של המטוריה מתגלים ומאובחנים ברמה המיקרוסקופית כשהשתן בצבע תקין. במקרים אלה, ישנה כמות קטנה של דם בשתן. המטוריה יכולה בחלק מהמקרים לגרום לשתן להפוך לורוד או אדום.

על פי העמותה הבריטית להגנת חתולים, חלק מהסימנים הנוספים שאתם עשויים להבחין בהם, בנוסף לשינוי בצבע השתן כוללים:

• שתיה מוגברת.
• מתן שתן מוגבר.
• מאמץ בזמן מתן שתן.
• קולניות בזמן השימוש בארגז החול.
• כניסה לארגז החול ויציאה ממנו לעיתים תכופות.
• פספוסי שתן מחוץ לארגז החול.
• חוסר יכולת לתת שתן (זהו מצב חירום רפואי).
• סימנים על העור בצורת חבורות בולטות או נקודות קטנות.
• דימום ממקומות שונים כמו האף, החניכיים, העיניים, האוזניים או פי הטבעת.
• הקאות או צואה עם דם.

הגורמים לדם בשתן

בעיות בדרכי השתן יכולות להשפיע על דרכי השתן העליונות (הכליות והשופכנים), על דרכי השתן התחתונות (שלפוחית השתן והשופכה) או, כמובן, על שתיהן. כל אלו יכולים לגרום לדם בשתן. רוב המקרים שאנו נתקלים בהם מקורם בבעיה במערכת השתן התחתונה. מחלות אלו מרוכזות יחד תחת הכינוי מחלות בדרכי השתן התחתונות של חתולים {FLUTD).

גורמים מסוימים לדם בשתן הם נפוצים יותר מאחרים. הגורם הנפוץ ביותר נקרא דלקת אידיופטית של שלפוחית השתן בחתולים או FIC. הרבה וטרינרים מתייחסים לזה יותר כאל "דלקת שלפוחית השתן הקשורה לסטרס" מכיוון שזו מתגלה בדרך כלל אצל חתולים שאינם רגועים בסביבתם הביתית.

גורם שכיח נוסף הוא גבישים או אבנים בשלפוחית השתן או בכליות. אלה קשורים בדרך כלל ל-FIC ולעיתים לבעיות אחרות בגוף כגון מחלות כליות. רק לעיתים רחוקות יותר, יהיו קשורים לדלקות שתן חיידקיות בחתולים.

על מנת לעזור לחתול שלכם בצורה יעילה ככל הניתן, על הווטרינר שלכם לגלות את הגורם המדויק לדם בשתן או לסימנים האחרים שעלולים להופיע אצל החתול שלכם. זה בדרך כלל אומר שתילקח דגימת שתן כדי לבדוק את רמת ה-pH, עד כמה השתן מרוכז והאם קיימים גבישים או זיהום כלשהו. ייתכן שהוא ירצה בנוסף לקחת דגימת דם כדי לוודא שלא קיימות בעיות רפואיות נוספות כגון מחלת כליות. בנוסף, במרפאה יצטרכו לקבל מידע מדויק על צורת המחייה של החתול שלכם מפני שחתולים השוהים בבית וחתולים החיים עם חתולים נוספים, נוטים לסבול מדלקת שלפוחית השתן הרבה יותר מאשר חתולים יחידים המבלים חלק מהזמן בחוץ. במרפאה הווטרינרית ירצו גם לדעת מה החתול שלכם רגיל לאכול, מכיוון שתזונה היא אפשרות טובה כאמצעי לטיפול בבעיות האלו.

טיפול בדלקת דרכי השתן התחתונות ודם בשתן.

כמו בכל דבר, הטיפול הנכון תלוי ברמת הדיוק של האבחון. במידה וקיימות מחלות נוספות יהיה צורך לטפל בהן כמובן, אך ברוב המקרים של דלקת בדרכי השתן שינוי בתזונה ותשומת לב מיוחדת לצריכת המים ישפרו את המצב. מאכלים מסוימים יעילים בהמסת חלק מהגבישים והאבנים ולמנוע את חזרתם. עבור סוגים מסויימים של אבנים בדרכי השתן, יהיה צורך בהסרה בניתוח מכיוון שלא ניתן להמיס אותן. במקרים כאלה, בדרך כלל יומלץ להעביר למזון שמיועד לעזור בהפחתת חזרתן של האבנים. מזונות התומכים בבעיות בדרכי השתן עברו מעט שינויים ברמת המינרלים ושמני האומגה משמן דגים כדי לסייע לדלקת, וחלקם מכילים תוספים טבעיים בעלי השפעה מרגיעה.

צריכת מים הינה חשובה ביותר לכל חתול הסובל מבעיות בדרכי שתן. חתולים התפתחו מקרובי משפחה החיים במדבר ונוטים להיות בעלי שתן מרוכז מאוד באופן טבעי. מה שמגדיל את הסיכוי להיווצרות גבישים ואבנים. הקפדה על שתייה מרובה עוזרת לשטוף את המערכת ולהפחית את הסיכוי לחזרתם. חתולים רבים אוכלים רק מזון יבש (וזה בסדר), אבל למקרה שלא ניסתם, דעו שמזון רטוב הוא דרך קלה להגביר את צריכת המים .

בין אם אתם מאכילים במזון רטוב או יבש, חשוב שיהיו הרבה מים טריים במספר מקומות ברחבי הבית. כך שהחתול שלכם לעולם לא יצטרך ללכת רחוק כדי לשתות, ואם יש לכם מספר חתולים, הם לא צריכים לריב עם חתול אחר כדי להגיע למים. יש חתולים שאוהבים לשתות ממים זורמים ומזרקות לחתולים יכולות ממש לעזור.

כשזה מגיע ל-FIC ולסטרס, הווטרינר שלכם עשוי לבקש מכם לנסות ולבצע כמה שינויים בבית, כדי לעזור לאוכל לעבוד ולעזור לחתול שלכם להרגיש רגוע יותר. דברים שיש לקחת בחשבון:

• וודאו שלכל אחד מהחתולים שלכם יש גישה לכלי מזון ומים שאינם נמצאים זה ליד זה. הכלל הוא שתהיה קערה אחת לכל חתול ועוד אחת נוספת. הקערות צריכות להיות מפוזרות במקומות שונים, כך שאפילו החתול הכי ביישן יוכל לאכול ולשתות בשקט.
• הוסיפו ארגז חול נוסף במידה ועדיין אין להם. שוב, באופן אידיאלי, כדאי שיהיה ארגז אחד יותר ממספר החתולים שיש לכם. ארגזי החול צריכים להיות במקומות שקטים ומבודדים, הרחק מאוכל ומים.
• נסו להציע אפשרות לגישה החוצה כדי שהחתולים שלכם יוכלו לחקור ולבחור היכן לעשות את צרכיהם.
• ודאו שיש מספיק מקומות מסתור גבוהים עבור כל החתולים שלכם. בנוסף, הוספת מדפים או רהיטים במסדרונות יכולה לתת לחתולים הזדמנות להימנע מחתולים אחרים שהם לא ממש אוהבים!

חשוב מאוד לוודא שהחתול שלכם אוכל מזון מלא ומאוזן בהתאם לצרכיו ולשלב חייו (לא רק מזון המתאים "לכל" שלבי החיים). בחלק מהמזונות עשויים להיות רמות גבוהות של מינרלים שעלולות לתרום להתפתחות של גבישים ואבנים, אשר יגרמו לאחר מכן להופעת מחלות בדרכי השתן התחתונות.

בעוד ש FLUTD הוא דבר נפוץ אצל חתולים, אם אי פעם תבחינו בדם בשתן של החתול שלכם, אל תניחו הנחות לעולם. תמיד חפשו קודם טיפול וטרינרי כדי לשלול מחלות הניתנות לטיפול, וזכרו שאי יכולת להטיל שתן הוא מצב חירום רפואי מסכן חיים.

אודות המחברת

ד"ר לאסי שייבל

ד"ר לאסי שייבל היא וטרינרית המתמחה בחיות קטנות, ועיתונאית וטרינרית. היא זכתה בפרסים רבים על מחויבותה למתן מידע חיוני לבעלי חיות מחמד ונחשבת למומחית וטרינרית מובילה בתחום הבריאות.

  

נבדק על ידי Dr. Hein Meyer, DVM, PhD, Dipl-ECVIM-CA ו Dr. Emma Milne BVSc FRCVS