<

קוליטיס אצל חתולים: גורמים, סימנים וטיפול

פורסם על ידי DR. EMMA MILNE BVSC FRCVS
דקות קריאה

מצאו את המזון האידאלי לחיית המחמד שלכם

מצאו את המזון האידאלי לחיית המחמד שלכם

האם שמתם לב שהחתול שלכם מתקשה לעשות צרכים? או אולי ראיתם שיש לו שלשול, או דם וריר בצואה? אם כן, ייתכן שהחתול שלכם סובל מקוליטיס, או דלקת במעי הגס. זה יכול להיות מצב די לא נוח עבורו, וחשוב לנסות לזהות את זה מוקדם ולגלות את הבעיה מכיוון שהגורמים יכולים להיות קלים אך לפעמים חמורים יותר.

גורמים לקוליטיס אצל חתולים

קוליטיס שכיח ביותר אצל חתולים מתחת לגיל חמש אך יכול להופיע בכל גיל. כמה מהגורמים הנפוצים ביותר הם:

  • אנטרופתיה כתגובה למזון (FREׂ). FRE היא אחת מההפרעות שבעבר נקראו מחלת מעי דלקתית (IBD). כיום, יחד עם הפרעות אחרות כמו אנטרופתיה תגובתית לסטרואידים, משתמשים במונח הכללי יותר אנטרופתיה כרונית (CE). CE משמש לתיאור כל הפרעה כרונית במערכת העיכול, בדרך כלל כל מצב הנמשך יותר משלושה שבועות.
  • תגובות שליליות למזון. אלרגיות ואי סבילות למזונות מסוימים עלולים לגרום לקוליטיס. זה צפוי להימשך עד שהמרכיב המזיק יוסר מהתזונה.
  • טפילים.
  • סטרס. אירועים מלחיצים, כמו תינוק חדש במשפחה או טיול בחצר, או סתם חיים בסביבת חתולים אחרים, עלולים לגרום לקוליטיס.
  • גידולים ופוליפים במעי.
  • זיהומים.
  • גופים זרים שנבלעו.

סימנים לקוליטיס

כפי שציינו, הסימנים הנפוצים ביותר של קוליטיס הם דם וריר בצואה. לפעמים יופיע גם שלשול, וגם יכול להיות מצב שבו החתול שלכם מתאמץ לעשות את צרכיו, או שלוקח לו המון זמן יותר מהרגיל. הסיבה לכך היא שהוא מרגיש שהוא צריך לעשות את צרכיו גם כשהוא לא. אם אתם רואים את החתול שלכם מתקשה, חשוב ביותר להתייעץ עם וטרינר/ית בהקדם האפשרי. הסיבה החלקית לכך היא קוליטיס הזקוקה לטיפול, אבל גם מאמץ/התקשות במתן שתן יכול להיות סימן לדלקת בשלפוחית השתן או שלפוחית שתן חסומה וזהו מצב חירום רפואי.

כל בעיה במערכת העיכול או ביציאות יכולה להיות קשה לזיהוי אם החתול שלכם עושה את צרכיו מחוץ לבית. אם קוליטיס נמשכת זמן מה (קוליטיס כרונית), ייתכן שהחתול שלכם ירד במשקל, יראה מותש, או יפסיק לאכול. כמו בכל דבר כשמדובר בחיות המחמד שלנו, מומלץ להיות ערניים לגבי מצבם. אם אתם מכירים את מצבם הרגיל, תוכלו לזהות במהירות כשמשהו קורה.

טיפול בקוליטיס

באופן טבעי, כשקיימת אפשרות למגוון סיבות שונות, הטיפול בקוליטיס ישתנה בהתאם לבעיה. במקרים רבים המצב ישתפר תוך מספר ימים, במיוחד כשמדובר באכילת "חטיף" שלא היה כדאי לאכול וכד', אך אם המצב נמשך יותר מ-48 שעות או שהחתול שלכם סובל מכאבים, יש צורך לראות וטרינר. זה יעזור מאוד אם תוכלו להביא איתכם דגימת צואה, שכן הווטרינר/ית שלכם אולי ירצה לבדוק אם ישנם סימנים של תולעים או זיהומים.

הטיפולים כוללים:

  • שינוי מזון. מכיוון שמקרים רבים של קוליטיס הם כתגובה למזון, וטרינרים לרוב ימליצו להעביר את חתולכם למזון קל לעיכול שמטרתו לתמוך בחזרה מהירה למעי בריא. למזונות אלו יש לרוב מקורות טובים של פרה-ביוטיקה להזנת החיידקים השומרים על בריאות המעיים. יכול להיות שהחתול שלכם יצטרך לאכול את המזון הזה רק לזמן מוגבל, אבל אתם יכולים להמשיך להאכיל אותו במזון זה אם אתם והווטרינר/ית שלכם מרגישים שזו בחירה טובה לטווח ארוך יותר.

  • במקרים מסוימים של קוליטיס יהיה צורך בטיפול אנטי דלקתי. סטרואידים הם נוגדי דלקת טובים מאוד וניתן להשתמש בהם למספר ימים בלבד, או ליותר זמן אם המצב כרוני.

  • אם הווטרינר/ית שלכם חושד/ת שלחתול שלכם יש אלרגיה או אי סבילות למזון, ייתכן שיומלץ לכם על טרייל תזונתי. זה בדרך כלל מורכב מהאכלת מזון עם חלבונים שעברו הידרוליזה שלא יכולים לגרום לתגובה אלרגית אצל החתול שלכם. במקרים מסוימים, הווטרינר/ית יציעו מקור חלבון לא מוכר (שהחתול שלכם לא אכל בעבר), כמו ברווז. ייתכן שהחתול שלכם יצטרך להמשיך לאכול את המזון החדש במשך כל חייו.

  • הווטרינר/ית יכול/ה גם להחליט על מתן אנטיביוטיקה, אם מתעורר חשד כי מדובר במחלת אנטרופתיה תגובתית לאנטיביוטיקה.

  • אם לחתול שלכם יש תולעים, הווטרינר/ית שלכם יטפל בזה ותקבלו ייעוץ לגבי מניעה מתמשכת.

  • סטרס זה דבר די נפוץ אצל חתולים, במיוחד אם הם חיים עם חתולים אחרים או שיש הרבה חתולים שכנים באזור. הווטרינר/ית שלכם עשוי/ה לרשום תרופות כדי לעזור עם הלחץ, אבל לעתים קרובות שינוי הסביבה הביתית ושימוש בעזרים כמו מפזרי פרומונים בתוספים, יכולים לעשות הבדל עצום.

  • גידולים, פוליפים וגופים זרים במעי עשויים לדרוש התערבות כירורגית.

קוליטיס אצל חתולים הוא לא משהו שצריך לדאוג לגביו בדרך כלל, אבל חשוב לחקור לעומק למקרה שהיא נגרמת מבעיות חמורות יותר. הווטרינר/ית שלכם תמיד ת/יעדיף לראות אתכם בשלב מוקדם מאשר להסתכן שהחתול שלכם יחלה מאוד, לכן אל תפחדו לבקש עזרה אם יש לכם חששות!

נבדק על ידי Dr. Hein Meyer, DVM, PhD, Dipl-ECVIM-CA